הוצאת קמודן מוכאדם
ההוצאה הוקמה רשמית בדצמבר 2017 על ידי אליעז ראובן-דנדקר קמודן מוכאדם.
אליעז הקים את ההוצאה לראשונה באופן לא רשמי בבית הוריו שבאור-עקיבא בסביבות יוני 2016 ולאחר מכן בשנת 2017 העביר את הפעילות המרכזית לזיכרון יעקב, בעוד הבסיס התשתיתי המשיך לפעול באור-עקיבא.
רקע השם
מקור שמה הוא משושלת נשיאי קהילת בני-ישראל מהודו, משפחת דיווקר, אשר נתמנו לנשיאי הקהילה משנת 1784 ושימשו בפועל עד שנת 1889 ומאז לקחו חלק פעיל ומוביל בקהילה אך התואר נשאר בגדר תואר כבוד ללא הסמכויות בעבר
הראשון שהחזיק בתואר היה הנייטיב קומנדאנט (קצין בכיר בצבא הילידים ההודי-בריטי) הרב שמואל בן יחזקאל דיווקר הנודע גם כסאמאג'י האסאג'י דיווקר.
אליעז הינו צאצא דור-8 לנשיאי הקהילה.
התמחות
ההוצאה מתמחה בספרות מגוונת הקשורה ביהדות הודו או אשר נכתבה בידי צאצאי יהדות הודו על כל גווניה.
מטרת ההוצאה לאור היא לתת פלטפורמה רחבה ומגוונת בכלל הנושאים ליוצרים.ות מכלל קהילות יהדות הודו או אישים הכותבים/יוצרים בנושא.
סמל ההוצאה
הסמל הינו חותם שלמה אשר היווה סמל משפחתי בקרב ענף אור-עקיבא של משפחת הקמודן מוכאדם דיווקר, ובייחוד צאצאי חנוך יוסף דיווקר ק.מ (1887-1970)
הכיתוב מתחת לסמל בכתב עברי עתיק, כתב דע''ץ ופירושו קמודן מוכאדם.
הסמל עוצב על ידי האמנית הסקוטית יוצאת קהילת בני-ישראל מהודו, טינה סלואן (במנולקר)
הדפסת הלוגו הרשמי, עוצב על ידי ורד נבון. עיצוב סופי שמרית לוי.
עבודות שפורסמו עד כה
1.הענף השונה-סיפור צאצאיו של יצחק בן דאדא קמודן דיווקר, מאת אליעז דנדקר, 2016
2. אמא הודו, אבא ישראל, מאת אילנה שזור, 2017 בעברית, 2018 באנגלית
3. מה הקר שלך, מאת אליעז ראובן-דנדקר, 2018
אודות אליעז
אליעז ראובן-דנדקר קמודן מוכאדם
סופר, מרצה, חוקר, היסטוריון אוטודידקט ומוציא לאור ישראלי, בנושא הבני-ישראל מהודו ויהדות הודו בכללותה.
מייסד ההוצאה לאור "קמודן מוכאדם".
בשנת 2015 אליעז יצא למסעו השני להודו, במהלכו כתב טיוטות לשני ספריו, "הענף השונה" אשר יצא בשנת 2016 ו"מה הקר שלך" אשר יצא בשנת 2018.
שיתף פעולה יחדיו עם חוקר הגנאלוגיה הבני-ישראלית, צור ישראל במיפוי שושלות יוחסין כתוצאה מהמידע שאסף במסעותיו בתיעוד רשומות, בתי העלמין ושלטי בתי הכנסת.
בשנת 2013, נוצר קשר עבודה שותפי בין אליעז לפעילה החברתית אילנה שזור (סוגבקר) אשר הוביל למאמרים, הרצאות וסרטי דוקו קצרים. כמו כן בהוצאת הספר "אמא הודו, אבא ישראל" בעריכת אילנה שזור (סוגבקר) אשר יצא בגרסאות עברית ואנגלית, 2017-2018, תחת "הוצאת קמודן מוכאדם" אשר ייסד אליעז.
בנוסף שיתף פעולה עם יוצר סרטי הדוקו הקצרים, דניאל ראובן (אירולקר), בין היתר בצילום סרטי דוקו, הרצאות ומחקר.
בדצמבר שנת 2017, ייסד אליעז את "הוצאת קמודן מוכאדם", הוצאה לאור פרטית העוסקת במתן פלטפורמה ליצירה יהודית הודית או יצירות ע"י יוצרים ויוצרות יהודים הודים או צאצאיהם.
ספרו הבא של אליעז, "שיחות עם יוטה-יומן צבאי פוסט טראומתי" אמור לצאת בשנת 2019.
מוצא בני ישראל מהודו-מאת אליעז דנדקר
תאוריות מקובלות
רבות נכתב על מוצא עדת בני ישראל מהודו, במאות השנים האחרונות בפרט, ובאלפי השנים שעברו מאז הגעתנו להודו. ישנן מספר תיאוריות להופעתנו הראשונה בתת היבשת הודו.
משלחת המלך שלמה – תיאוריה אחת, עניינה במשלחת ששלח שלמה המלך, להבאת סחורה וטווסים לבניין בית המקדש הראשון בירושלים (סיפור התואם את המוצא הראשון של יהדות קוצ'ין או שינגילי בשמם העתיק).
הגירה ממקורות שונים – תיאוריה אחרת, מציגה אפשרות, המתייחסת להגירה של קבוצות ומשפחות ממקורות שונים, ביניהם יהדות תימן, יהדות פרס, אפשרות הקשורה ליהודי ההרים (הקווקזים), ואף אפשרות למוצא קהילת הבני ישראל מן השומרונים (שומרים). אפשרות נוספת, המוצגת תחת תיאוריה זו, מתוארכת לתקופה שלאחר חורבן בית המקדש הראשון לפני כ- 2600 שנה. קיימת אף התייחסות לניצולים מיהדות חצי האי ערב, לאחר רדיפות מוחמד והאסלאם, לפני כ- 1400 שנה.
צאצאי/גולי עשרת השבטים – תיאוריה רווחת נוספת, מציגה אפשרות של גולים. צאצאי עשרת השבטים, לאחר חורבן ממלכת ישראל והגליית רוב השבטים אל מחוץ לגבולות ארץ ישראל התנכ"ית, ובדגש על שבט ראובן.
גרסה נוספת ומוכרת יותר, מתייחסת לשבטים יששכר וזבולון, בניו של יעקב אבינו, ששיתפו פעולה כלומדי תורה ועובדי הים.
עזיבת קהילת לוויים את ארץ ישראל בעקבות גזרות אנטיוכוס אפיפנס – התיאוריה הסבירה ביותר, לדעתי, מתבססת על מסורת שבעל פה, שהועברה מפה לאוזן בשיחות סלון של בני עדתנו מימים עברו, ועל מחקר בן מספר שנים שערכתי, וכולל מסמכים, ספרות ועדויות מצולמות.
